たら (בעיקר)

たら משמשת פעמים רבות כמילת תנאי, כדי להוסיף אותה לפועל צריך להמיר אותו לצורת עבר פשוט ולהוסיף ら.

食べる　→ 食べたら

דוגמה:

もし雨が降ったら、明日の試合は中止です

אם ירד גשם, האימון מחר יופסק

אך כפי שנראה בפוסט, היא לא משמשת רק כמילית תנאי.

1. たら יכולה לשמש כ״שׁ..״ ״כש..״ ״מתי כש..״

冬休みになったら、スキーに行きましょう

שתגיע חופשת החורף, בא נעשה סקי

2.  たら יכולה לשמש כהפתעה, שמשהו לא צפוי קרה

כאן אנחנו לא ממש מתרגמים את ה たら, היא יותר משמשת כהפתעה.

זה בדרך כלל יקרה שהמשפט אחרי たら הוא בזמן עבר.

宝くじを買ったら、一等に当たった

קניתי כרטיס לוטו וזכיתי במקום ראשון

寝ていたら、電話がかかってきた

באמצע שישנתי, קיבלתי שיחת טלפון

3. たら יכולה להיות דיי דומה ל ましょう. באינטונציה של ״בוא ננסה זאת״.

ההבדל ביניהם ש たら זהיותר בעידוד והצעה ופחות ישיר כזה. ましょう לפעמים יכול להשמע כמו פקודה או הזמנה מאוד ישירה. וזה לפעמים גם משהו פחות צפוי או מתוכנן מראש

。。。どうしよう

（とにかく、やってみたら（どうですか

מה אני אעשה...

בכל מקרה, בא ננסה

4. מקווים \ מצפים
שמקווים או מצפים למשהו אפשר להשתמש ב たら.

לדוגמה שני המשפטים הבאים:

試験を受かっていたらいいなあ
זה יהיה נהדר אם אעבור את המבחן

ああ、もっとちゃんと勉強すればよかったなあ
אם הייתי לומד כמו שצריך הייתי עובר (זה היה טוב).

שמתחרטים על משהו, יותר סביר שישתמשו ב ば על פני たら.  במשפט הראשון, יותר מצפים\ לא בטוחים לגבי משהו.

דוגמה נוספת:
明日雨が降っらなっかたらいいなあ
אם לא ירד גשם מחר זה יהיה נהדר

במקרה הזה אפשר להחליף זאת ב と (שמצפים מקווים למשהו שיתרחש). אפשר להגיד שזה כמו סוג של "עובדה" בישבילי, שיהיה נהדר אם לא ירד גשם.

明日雨が降っらないといいなあ
אותו הדבר כמו בקודם.

דוגמה נוספת להתחרטות:
遅刻してしまった。もっと早く家を出ればよかった
אני מאחר, זה היה טוב אם הייתי יוצא מוקדם יותר