יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

מיליות - ג'

פוסט זה הוא פוסט המשך של מיליות - ב'

בפוסט זה אגע במיליות שאני פחות מבין לעומק ופחות אדע להראות את הדקויות הקטנות שלהן. אך עדיין יש הרבה שימושים נפוצים שאוכל להציג.

מילית ה に

למילית ה に יש מגוון שימושים. היא מסמנת כיוון או מקום שאליו הולכים או רוצים להגיע (לא בהכרח פיזי), וגם מסמנת שמשהו קרה בזמן מסויים.

אוצר מילים:

[学校[がっこう - בית ספר
[行きます[いきます -ללכת (To Go)
なりたい - "רוצה להפוך". צורת הרצון של להפוך (なる)
[医者[いしゃ - רופא
[七 [なな \ しち - שבע
[七時[しちじ -  שעה 7
[起きます[おき ます - להתעורר, לקום מהמיטה
[向かう [むかう - ללכת לכיוון, to face (איך מתרגמים זאת לעיברית?)
[勝ち[かち - ניצחון

私は学校に行きます

"בקשר אלי, לבית ספר", או "אני הולך לבית ספר"

私は) 医者になりたい) 

"(בקשר אלי) רוצה להפוך לרופא", או "אני רוצה להיות רופא".

שימו לב שאני מתרגם את に בעיברית ל-"ל". אך זה קורה רק במצבים מסויימים שאנחנו משתמשים ב に כדי לסמן את כיוון שאליו משהו נעשה (בין אם פיזי אואבסטרקטי).

私は)七時に起きます)

"(בקשר אלי) בשעה 7 קם", או "אני קם בשעה 7".

に יתורגם בעיברית ל"ב" שהוא בהקשר של זמן, אולם במילות זמן מסויימות לא משתמשים בו.
כמו לרוב המיליות שאני מציג כאן יש ל に עוד שימושים נוספים, שאותם לא אציג בפוסט זה.


מילית ה へ

מילית ה へ די דומה ל に במובן מסויים, היא גם משמשת כדי לציין את הכיוון אליו מתכוונים בקשרים שונים, אך זה הדימיון היחידי:

私は学校へ行きます

"בקשר אלי, לכיוון בית ספר", או "אני הולך לכיוון לבית ספר"

הוספתי את המילה ל"כיוון" כדי להדגיש בעיברית את השוני בין שני המיליות, אך אפשר להשתמש בשניהם כדי להגיד את אותו משפט. אי אפשר להשתמש ב へ כדי לציין זמן או כדי לציין משהו שאין לא כיוון ממשי. 私は医者なりたい הוא שגיאה דיקדוקית, ואם אנסה לתרגם זאת "בקשר אלי, רוצה לכיוון להפוך לרופא" זה לא יסתדר גם בעיברית. אם זאת, זה לא אומר שהכיוון ש へ מצביע עליו חייב להיות פיזי:

勝ちへ向かう

"ללכת לכיוון הניצחון".


סיכום:

ישנם הבדלים דקים נוספים בין המיליות שאיני מכיר עד הסוף, אך אילו הבדלים מינורים כמו להגיד "פה" ו"כאן" בעיברית. אני ממליץ לכם לעיין במקורות עבור עוד חומר בנושא, יש שם כל מני דברים מעניינים.

בפוסט הבא נעשה הפסקה קטנה ממיליות ונצלול ישר לצורת ה - ます.


מקורות:
puni puni japan

יום שבת, 10 בדצמבר 2016

מיליות - ב'

פוסט זה הוא פוסט המשך של מיליות - א'

מילית ה - か

מילית ה か בסוף משפט  מציינת שהמשפט הוא בעצם שאלה ומשמשת במקום סימן שאלה בדיבור רישמי. בדיבור לא רישמי לא נהוג להשתמש במילית הזאת כדי לציין שאלה מלבד מצבים מסויימים. צורת המשפט הבסיסית שלומדים עם המילית הזאת היא לשאול שאלת כן ולא:  A + は + B + です + か .

אוצר מילים:

[日本[にほん - יפן
[人日本[にほんじん - בן אדם יפני. הקנג'י 人 שמציין בן אדם מבטאים כ じん רק בקריאת ה Onyomi (שהוא בא עם קנג'י אחרים).
 [人[ひと -בן אדם. את הקנג'י קוראים כ ひと בקריאת ה kunyomi שהוא לבד, כמובן שאני לא מדבר כאן על מילים יוצאות מן הכלל.
はい / ええ - כן

オルさんは日本人ですか

"בקשר לאור, אדם יפני?" או בעיברית, האם אור הוא יפני? מישהו יכול לשאול אותי זאת בגוף שלישי גם אם הוא מדבר עלי. להשתמש במונחי גוף שני כמו "אתה" נחשבים למכובדים פחות ויאמרו בין אנשים קרובים יותר. על השאלה הזאת אפשר לקבל תשובה שלילית או חיובית:

はい / ええ)、日本人です)

"כן, אדם יפני"

(いええ、日本人(じゃありません / じゃなです

"לא, לא אדם יפני"

פירוק המשפטים:
はい / ええ - שניהם נחשבים לכן אבל はい ליותר רישמי. はい משמש גם כן להכיר באדם שמולך ומשמש לענות שקוראים לך, לסמן ששמעת, הבנת וכוי'. גם כשעונים לדפיקה בדלת נהוג להשתמש ב  はい.
じゃありません / じゃないです - צורות סיומת שלילית בדיבור רישמי. じゃありません נחשבת מכובדת טיפה יותר אבל שתיהן בטווח הדיבור הרישמי.
か - מציין שאלה בסוף המשפט. לא להתבלבל עם המילית か באמצע המשפט שיכולה לסמן את המילה או (Or).

על השאלה オルさんは日本人ですか אפשר לענות אפילו תשובה יותר מלאה:

はい、(オルさんは) 日本人です

שזה בעצם לחזור על כל מה שנאמר בשאלה.


מילית ה - の

מילית ה の משמשת כדי לחבר בין שמות עצם ולציין יחסי שייכות. 
בואו נראה כמה דוגמאות:

אוצר מילים:

[私 [わたし - אני
[名前[なまえ - שם פרטי
[英語[えいご - אנגלית
[先生[せんせい - מורה
[友達[ともだち - חבר
[本[ほん - ספר
[大学[だいがく - אוניברסיטה

私の名前  - השם שלי

アメリカの大学 - אוניברסיטה באמריקה (אוניברסיטה של אמריקה)

えいごの先生 - מורה לאנגלית

先生のえいご - אנגלית של המורה

גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון, בכל המשפטים האלו の מציין שייכות. כדי להקל על העיניין אפשר לנסות להחליף את כל ה の במילה "של". מורה מאנגליה או מורה לאנגלית יכול להיות מתורגם ל "מורה של אנגלית" ו"מורה של אנגליה" בצורה בעיברית לא תקנית.

אפשר לשרשר את の עם יותר משני שמות עצם, שהשם עצם הראשי בסוף. לדוגמה:

私の友達の本です

"הספר של חבר שלי"


מקורות:
ספר הלימוד - "Japanese for college students, basic, vol 1"

יום שבת, 3 בדצמבר 2016

מיליות - א'

מיליות ביפנית קובעים את הקונטקסט של המשפטים. משפט יכול להשתנות מ"אין לי טלוויזיה" ל"זאת לא טלוויזה" בשינוי מילית. כמו כן ישנם תבניות דיקדוקיות ידועות שמשתמשות במיליות מסויימות.

מיליות זה נושא מסובך, ובהרבה מיליות יש הרבה עומק ו Nuances שלוקח זמן ללמוד, לכן בפוסט זה אפרוס את השימושים הבסיסיים של כל מילית, ובהמשך ניגע בהם יותר בהרחבה. 

מילית ה - は

מילית הは משמש כסמן נושא, וקוראים אותו כ wa שהוא בא בתור מילית (ולא כ ha כמו בדרך כלל). הוא מסמן על מה מדברים במשפט, או מה הנושא המרכזי.
צורת המשפט הבסיסי שלומדים ביפנית היא .X is Y .X + は + Y + です.

אוצר מילים:

[学生 [がくせい - תלמיד
[今日 [きょう - היום
寒い [さむ]い - קר (למזג אוויר בלבד)
[犬 [いぬ - כלב
[私 [わたし - אני

オルさんは学生です

בואו נפרק את המשפט

です- סיומת שמשתמשים בדיבור רישמי. בכללי יש דיבור רישמי ודיבור לא רישמי שמאופיין בכתיבה שונה כללי דיקדוק שונים (וביניהם יש גם דרגות רישמיות שונות..). דיבור רישמי זה הסטנדרט, דיבור שפונים איתו ללקוחות, אנשים לא מוכרים, אנשים בעבודה וכדומה. דיבור לא רישמי זה דיבור שפונים לאנשים יותר מוכרים וקרובים אליך. חברים, בני משפחה, אולי בתור לקוח (למרות שזה יכול להחשב חצוף) וכדומה. 
オルさん  - "מר אור", התרגום לא מדוייק בדיוק. さん זאת סיומת של כבוד שמוסיפים אחרי שם של בן אדם בדיבור רישמי.
- סמן נושא. בניגוד ל "to be" באנגלית זה לא משהו שחייב לבא במשפט, אך משמש כדי לכוון על נושא המשפט. אני תמיד אוהב לתרגם את סמן הנושא ל"בקשר ל...",  

תרגום המשפט באופן ישיר יהיה "בקשר לאור, הוא תלמיד". או בעיברית יותר תקינה "אור הוא תלמיד".

今日は寒いです

"בקשר להיום, קר", או בעיברית:"היום קר". טכנית המשפט יכול לדבר גם על העתיד מבחינה דיקדוקית, אבל יותר הגיוני שהוא ידבר על הווה.

דוגמה נוספת:

私は犬で

"בקשר לעצמי, כלב". משפט זה יכול להתפרש כ"אני כלב", אך הוא יכול לשמש כתשובה לשאלה מהי החיה האהובה עלי. 


מילית ה - を

מילית ה を משמש כדי להראות שפעולה מתבצעת על משהו מסויים. ושהוא בא במילית מבטאים אותו כ O (ולא כ wo כמו בדרך כלל). שימו לב שבפעולת שמתארות הליכה לכיוון או מטרה מסויימת נשתמש במילית אחר.

אוצר מילים:

りんご - תפוח
[食べる [たべる - לאכול
[魚 [さかな - דג
釣った [つ]った - דג דגים, זוהי צורת העבר של הפועל לדוג 釣る

りんごを食べます

"אוכל תפוח"

כמו שאמרנו מילית ה を משמש כדי להראות שפעולה מתבצעת על משהו מסויים. אוכל תפוח, שומע מוזיקה, תופס דג וכוי'. הטריק שאני למדתי, הוא שאם אפשר לשים את המילה "את" לפני בעיברית מבחינה לוגית , רוב הסיכויים שאפשר לשים שם を. 

מה כוונה מבחינה לוגית? ניקח לדוגמה את המשפט "אתמול אנחנו למדנו יפנית". את מה למדנו אתמול? את היפנית. למרות שמבחינה תחבירית המילה מושמטת (המשפט "אתמול אנחנו למדנו את היפנית" הוא לא נכון) אפשר להוסיף זאת לוגית. זאת לפחות השיטה שלי, מקווה שהיא מובנת :-)

スミスさんは魚を釣った

"מר סמית דג דגים"


מקורות:

יום שבת, 26 בנובמבר 2016

קצת על יפנית וסוגי הכתב היפני


בכתב היפני מתחלק לשלושה סוגים עיקריים:
  1.  הירגנה (hiragana) - הכתב הבסיסי ביפנית שבה כל אות מייצגת הברה אחת. אם בעיברית יש לנו את האות ק' לדוגמה, אז ביפנית זאת תיהיה אות לכל הברה (ka, ki,ko,ku, ke). העיצור הסופי היחידי בשפה הוא N ומלבדו כל המילים מסתיימות בתנועה.
  2. קטאקנה (katakana)  - אותו סיפור כמו הירגנה רק עם סימנים אחרים. משתמש בעיקר למילים שלא מהשפה היפנית, לדוגמה כדי לכתוב ישראל נשתמש בקטאקנה: イスラエル. 
  3. קנג'י (kanji) - קנג'י אילו אותיות שהגיעו ליפן דרך סין והשתלבו בשפה. כל קנג'י לרוב מסמל איזשהו רעיון ולרוב יש לו יותר מדרך הגיה אחת וביחד הם יוצרים מילים. יש הרבה מילים בנשמעות אותו הדבר ובעלי משמעות שונה, ולרב הן יכתבו עם קנג'י שונה. למרות שיש מעל ל 50 אלף קנג'י, צריך לדעת בערך 2100 כדי לקרוא עיתון, ובערך 2500 כדי להסתדר עם 90% מהדברים הכתובים ביפנית. קנג'י זה נושא מסובך בפני עצמו שאגע בו לעיתים רחוקות, והוא basicly the pain of every japanese student. יש מאמרים שלמים על דרכים שונות לשינון, לימוד והבנת קנג'י שמסתובבים בכל רחבי הרשת.

הירגנה קטאקנה אפשר ללמוד תוך כמה ימים ממקורות שונים באינטרנט, אני ממליץ על האתר של Tae kim's.


דברים נוספים שכדי לדעת:
  • יחיד ורבים - יש במקרים בודדים הדגשות על מנת להבהיר עם מדברים על דבר אחד או יותר, איך לרוב זה יכול להיות גם וגם. הקורא צריך להבין מהקונטקסט של המשפט
  • זכר ונקבה - אותו הדבר. המילה ひと (בן אדם) יכולה להיות בזכר, בנקבה, ביחד וברבים.
  • רווחים בין מילים - לא קיימים, מפרידים את המשפטים על ידי ידיעת המילים, הכרת מבנה המשפט והכרת המיי השונים (מה שנקרא באנגלית particle).
  • קריאה - אפשר לכתוב משמאל לימין, או מלמעלה למטה מהטור הימני לשמאלי.
  • הפועל בא בסוף - ביפנית הפועל בא בסוף המשפט. תרגום ישיר של משפט ביפנית יכול להראות משהו בסגנון הזה "בקשר לאתמול, תפוח אכלתי".

מיליות:

כמו שאמרנו בשפה יפנית אין עיצורים חוץ מ ん, ובנוסף אין רווחים והפועל מגיע בסוף. אז איך לא הולכים לאיבוד?
יש חלק דיקדוקי בשפה הנקרא מיליות (particles), שהיא מייצגת את היחס בין המילים, בדרך כלל את היחס של מה שנאמר לפניו. 

נכנס למיליות עמוק יותר בהמשך, אבל הנה דוגמה מהירה:

במילית て אנחנו נשתמש כדי לציין שמשהו קורה בתוך משהו, ובמילית へ נשתמש כדי לציין שמשהו מתקדם לכיוון משהו.  נגיד שיש לנו את המילה [図書館[としょかん המייצגת סיפריה. 
図書館て - תאמר לנו שמדובר על בתוך הסיפריה. 
図書館へ - יציין שמשהו מתקדם או קורה לכיוון הסיפריה. 

מאחר והפועל בא בסוף, המיליות מאפשרות לנו להבין בערך מה קורה ומפרידות לנו בין מילים.

סיכום:
לקרוא יפנית זה לא כל כך קל, אבל עם התמדה ורצון זה כיף מאוד. צריך תמיד לזכור שזה לא דומה לעיברית ולעולם לא יהיה אפשר לתרגם זאת באופן ישיר.
שיהיה לנו בהצלחה!