יום שלישי, 13 בפברואר 2018

し, そう, したことがある, って


הפוסט הזה הולך להיות על כל מני מיליות וקיצורים מעניינים שנתקלתי בהם בזמן האחרון

そう

בעיקרון אפשר לצרף זאת לכל דבר חוץ משם עצם. הוא משמש כ "נראה כאילו, נראה כמו*
הכללים שלו הם:
1. פעלים משתנים לצרות שורש שלהם
2. בתארי い מורידים אותו
3. いい הופך ל よさ
4. לצורות שליליות ה い משתנה ל さ

בפעלי る, מורידים אותו

一瞬倒れそうだった
נראה שהוא הולך ליפול לרגע


בפעלי う משנים את תנועת ה u ל i

この辺りにありそうだ
נראה שזה כאן באיזור


おいしそう
נראה טעים

よさそうだけど、やっぱり高いよね
נראה טוב אבל כמו שציפיתי, קצת יקר לא?

あなたは金髪の女が好きそうだな
נראה שאתה אוהב בחורות בלונדיניות


בשלילה, במקום ה い שמים さそう
もう10時になったから、来なさそうだね
בגלל שכבר 10, נראה (שהוא) לא יגיע


לשמות עצם משתמשים ב でしょう ו だろう
その人は学生でしょう
その人は学生だろう

הבן אדם הזה כנראה תלמיד.





し מחברת דברים, ובדומה ל て היא מציינת סיבה.

ギブアタイムに住むことがすきです。テルアビブが近いしバスが沢山あるし
אני אוהב לגור בגבעתיים. ת"א קרובה ויש הרבה אוטובוסים.

עכשיו אפשר לשים し בסוף, ואחרי זה פשוט להוסיף עוד דברים עם בא לכם.


したことがある

זה ביטוי שמשתמשים בו הרבה כדי להגיד האם יצא לנו לעשות משהו לני כן.
לפני ה ことがある יגיע פועל בצורת עבר.

したことがない
לא יצא לי לעשות את זה

日本に行ったことがありますか?
האם יצא לך להיות ביפן?

この話は聞いたことがある
שמעתי (יצא לי לשמוע כבר) את הסיפור הזה


って

זה קיצור שמשתמשים בו בעיקר בדיבור יומיומי. בדרך כלל הוא הוא בא במקום と או במקום と והמשפט שבא אחריו אם הוא מובן מהקונטקסט. נתקלתי בזה הרבה באנימות ומנגות לילדים.

もうお金がないって
כבר אמרתי לך שאין לי כסף

え?何だって
הא? מה אמרת?

?今、時間がないって聞いたんだけど、本当
שמעתי שאין לי זמן, זה נכון?

?今、時間がないって、本当
אין לך זמן עכשיו (כך שמעתי), זה נכון?


ב って משתמשים הרבה יותר בדיבור יומיומי כדי לסמל הרבה יותר דברים. אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד בבלוג של Tae Kim.






יום שלישי, 30 בינואר 2018

たら (בעיקר)

たら משמשת פעמים רבות כמילת תנאי, כדי להוסיף אותה לפועל צריך להמיר אותו לצורת עבר פשוט ולהוסיף ら.
食べる → 食べたら

דוגמה:

もし雨が降ったら、明日の試合は中止です
אם ירד גשם, האימון מחר יופסק


אך כפי שנראה בפוסט, היא לא משמשת רק כמילית תנאי.


1. たら יכולה לשמש כ״שׁ..״ ״כש..״ ״מתי כש..״

冬休みになったら、スキーに行きましょう
שתגיע חופשת החורף, בא נעשה סקי


2.  たら יכולה לשמש כהפתעה, שמשהו לא צפוי קרה
כאן אנחנו לא ממש מתרגמים את ה たら, היא יותר משמשת כהפתעה.
זה בדרך כלל יקרה שהמשפט אחרי たら הוא בזמן עבר.

宝くじを買ったら、一等に当たった
קניתי כרטיס לוטו וזכיתי במקום ראשון

寝ていたら、電話がかかってきた
באמצע שישנתי, קיבלתי שיחת טלפון

3. たら יכולה להיות דיי דומה ל ましょう. באינטונציה של ״בוא ננסה זאת״.
ההבדל ביניהם ש たら זהיותר בעידוד והצעה ופחות ישיר כזה. ましょう לפעמים יכול להשמע כמו פקודה או הזמנה מאוד ישירה. וזה לפעמים גם משהו פחות צפוי או מתוכנן מראש

。。。どうしよう
(とにかく、やってみたら(どうですか

מה אני אעשה...
בכל מקרה, בא ננסה

4. מקווים \ מצפים
שמקווים או מצפים למשהו אפשר להשתמש ב たら.

לדוגמה שני המשפטים הבאים:

試験を受かっていたらいいなあ
זה יהיה נהדר אם אעבור את המבחן

ああ、もっとちゃんと勉強すればよかったなあ
אם הייתי לומד כמו שצריך הייתי עובר (זה היה טוב).

שמתחרטים על משהו, יותר סביר שישתמשו ב ば על פני たら.  במשפט הראשון, יותר מצפים\ לא בטוחים לגבי משהו.

דוגמה נוספת:
明日雨が降っらなっかたらいいなあ
אם לא ירד גשם מחר זה יהיה נהדר

במקרה הזה אפשר להחליף זאת ב と (שמצפים מקווים למשהו שיתרחש). אפשר להגיד שזה כמו סוג של "עובדה" בישבילי, שיהיה נהדר אם לא ירד גשם.

明日雨が降っらないといいなあ
אותו הדבר כמו בקודם.

דוגמה נוספת להתחרטות:
遅刻してしまった。もっと早く家を出ればよかった
אני מאחר, זה היה טוב אם הייתי יוצא מוקדם יותר

יום שבת, 6 בינואר 2018

こと / もの


こと ו もの שניהם מציינים "דבר". こと מציין יותר דבר שהוא פעולה או אירוע
ו もの דבר פיזי. אבל...יש להם הרבה שימושים שונים בתרכובות שונות.

בפוסט זה אנסה לסקור את השכיחים ביותר, אך לא אגע בכולם.

こと


להפוך פעולה לשם עצם:

אם אני רוצה להגיד שאני אוהב לעשות פעולה כל שהיא אני צריך להפוך אותה לשם עצם, בישביל זה אני יכול להשתמש ב こと.

遊ぶことが好きです
אני אוהב לשחק

להחליט לעשות משהו

באותו אופן, אפשר לציין שהחלטתי לעשות משהו עם ことにする או שהוחלט בישבילי לעשות משהו עם ことになる

愛子は遊ぶことにしました
איקו החליטה לשחק

ここで働くことになりました
הוחלט שאעבוד פה

About

אין לזה תרגום טוב בעיברית, のこと משמש הרבה פעמים בתור המילה about באנגלית

わたしのこと忘れないで下さい
Please do not forget about me

試験のことを忘れないでね
Do not forget about the exam

בעיברית אין לנו תמיד שימוש בזה, אבל באנגלית ההקבלה מסתדרת מעולה

לא צריך

ことはない מדגיש את העובדה שלא צריך לעשות משהו.

שימו לב להבדל בין שני המשפטים:

会社へ行かなくてもいいです
אתה לא צריך ללכת למשרד (זה בסדר אם לא תגיע למשרד)

会社に行くことはないよ
אתה (לגמרי) לא צריך ללכת למשרד (מדגיש את העבודה שאין צורך לעשות זאת, הראשון היה נטראלי)



(もの (物


דבר:

דבר, פיזי.
食 べ 物 - אוכל. דבר מאכל. דבר שאפשר לאכול אותו

こたつはどんなものでしょうか
מה זה הדבר הזה こたつ? (חפשו בגוגל זה מגניב).

צריך \ אמור לעשות

כן...זה לא בידיוק דבר פיזי. אבל אין מה לעשות
משתמשים בזה לציין משהו שאתה צריך \ אמור לעשות.

学生は勉強するものだ

תלמיד\ים אמור\ים ללמוד

used to \ נהגתי לעשות X

גם כאן הפירוש באנגלית מקל עלי,שלפני ה もの בא פועל בצורת עבר זה אומר שנהגתי לעשות X
(used to).

子供のころ、よく川で遊んだものだ。
When I was a child, I used to play by the river

יום שבת, 16 בדצמבר 2017

הטיות - הטייה פוטנציאלית \ פסיבית


בפוסט זה אציג לכם את צורה הפוטנציאלית ואת הצורה הפסיבית

辞書形
normal
可能形 
potential
受身形
passive
使役形
Causative
使役受身
Causative passive
開ける
開けられる
(開けれる)
開けられる
開けさせる
開けさせられる
飲む
飲める
飲まれる
飲ませる
飲まされる
来る
来れる
来られる
来させる
来させられる
する
できる
される
させる
させられる

צורת הפוטנצאל:

צורת הפוטנציאל מייצג פוטנציאל או יכולת לעשות משהו. הכלב יכוך לנשוך, אני לא יכול לאכול וכוי'.

אנחנו ממירים פעלים לצורה הפוטנציאלית שלהם בדרך הבאה:

פעלי る
食べる → たべられる

פעלי う
のむ → 飲める

する\くる
する → できる
くる → これる

לפעמים משמיטים את ה ら בפעלי る, ואז הפועל יוצא たべれる. זה לא נכון דיקדוקית, אבל זה נפוץ בשיחות עממיות. עושים זאת בעיקר כי זה יותר קצר וכדי להפריד בין הצורה הזאת לצורה הפסיבית, שהטיות פעלי る שם נשמעות אותו הדבר.

お酒飲めますか
אתה יכול לשתות אלכוהול?

ドアがとても重くて、なかなか開けられません
הדלת מאוד כבדה, אני לא יכול לפתוח אותה 


צורה פסיבית:

פעלי る
食べる → たべられる (אותה הטייה)

פעלי う
のむ → 飲まれる

する\くる
する → される
くる → こられる

הצורה הפסיבית ביפנית קצת שונה מהצורה הפסיבית בעיברית או באנגלית. 
בעיברית או באנגלית משתמשים בזה שלא יודעים מי עשה משהו ושלא רוצים להאשים זאת על אדם מסויים, או שרוצים לשים את מי שהפעולה נגרמה עליו בגוף ראשון (בדרך כלל חפץ).

ביפנית זה לא ככה, בשימוש בצורה הפסיבית יש ניו אנס של משהו רע נגרם לי, או שנגרם לי נזק ע"י מישהו.
בואו ניקח את המשפט הבא:

日記 - יומן

兄に日記を読んでもらった

兄に日記を読まれた

שני המשפטים, במשפט הראשון יש לנו את הסיומת もらう  ובמשפט השני יש את הסיומת הפסיבית. 
שניהם יכולים להיות מתורגמים בעיברית לצורה פסיבית (היומן שלי נקרא ע"י אחי).
אבל במשפט הראשון, בגלל שהוא מסתיים ב もらう, אנחנו מקבלים את הקונטקס של קיבלתי ממנו את זה שהוא יקרא את היומן שלי. אולי בישבילי זה כבוד גדול שאחי הגדול מסכים לקרוא את יומני.
במשפט השני, יש את הקונטקט של נגרם לי מכך נזק. אולי הוא גנב את היומן או קרא אותו בלי רשות ויש שם דברים סודיים שאני לא רוצה שאף אחד ידע.

ניקח דוגמה נוספת. (褒める(ほめる - להלל או להעריך מישהו (to prise).

私は先生に褒めてもらいました 
קיבלתי שבחים מהמורה שלי (המורה העריך אותי).

עכשיו אני יכול להגיד זאת בצורה כזאת, אבל יפנים הם אנשים טיפה מסובכים לפעמים, ויש כאלה שיחשבו שזה
ישמע יותר מדי מתנשא להגיד את זה. אז הם יגידו את זה כאילו זה משהו לא טוב.

私は先生に褒められました
קיבלתי שבחים מהמורה שלי (בצורה פסיבית, כאילו זה שהוא "רע" שנגרם לי)

שני המשפטים נראים דומים אבל בזאת הניואנס שנוסף לצורה הפסיבית אנחנו מסוגלים להבין את המשמעות הכוללת של המשפט.


צורת גרימה פסיבית:

אז פעם קודמת דיברנו על צורת הגרימה させる, עם אנחנו משלבים זאת עם הצורה הפסיבית משתמע שמישהו הוכרח לעשות משהו ע"י מישהו.
כדי לעשות זאת, אנחנו פשוט הופכים את ה させる ל させられる

(野菜(やさい - ירקות

お母さんは子供に野菜を食べさせる
האם הכריחה את הילד לאכול ירקות

子供はお母さんに野菜を食べさせられる
הילד הוכרח ע"י האם לאכול ירקות 


יום שבת, 9 בדצמבר 2017

הטיות - לגרום \ להרשות למישהו לעשות משהו + הלוואה והשאלה


הטיות - לגרום \ להרשות למישהו לעשות משהו

させる - לגרום למישהו לעשות משהו\ לאפשר למישהו לעשות משהו

ההטיות הולכות כך:

פעלי る
たべる → 食べさせる

פעלי う
書く → 書かせる

מיוחדים:
する → させる
くる → こさせる

לצורות השלילה הופכים せる בסוף ל せない, כי הוא משמש כפועל る רגיל.

אילו שני משמעויות דיי לא דומות, אבל זאת בעצם צורה נוספת ביפנית
שמייצגת את המשמעות הזאת. מהקונטקסט אמורים להבין לאיזו משמעות מתכוונים.

ה に מסמן את הכיוון, האדם שעליו משפיעים (שבא לפני ה に כמובן)

私はあなにドアをあけさせる
גרמתי לך לפתוח את הדלת

子供は漢字が嫌いです。先生は子供に漢字を書かせます
הילד שונא קנג'י. המורה מכריח אותו לכתוב אותם.

しばらく考えさせて下ください
תן לי (תאפשר לי) לחשוב על זה טיפה


 הלוואה והשאלה

[貸す [かす - להלוות \ להשאיל משהו לאחרים
[借りる[かりる - להשאיל או לשכור ממישהו משהו (משמעות כפולה) - להשתמש במשהו שלא שלך
[返す[かえす - להחזיר משהו שהלוו לך

ה に מסמן את הכיוון, וה は את מי שמדברים עליו
 זה קצת מבלבל אבל זה דומה למשחקים עם ageru kureru morau

אם אני רוצה להגיד שאני משאיל ספר מהסיפריה אגיד זאת כך:
図書館に (私は) 本を借りる

אם אני רוצה להגיד שהסיפריה משאילה ממני:
 図書館は (私に) 本を借りる

אם אני רוצה להגיד שאני משאיל ספרים לסיפריה:
図書館に (私は) 本を貸す

אם אני רוצה להגיד שהסיפריה משאילה לי ספרים:
図書館は (私に) 本を貸す

אם אני רוצה להגיד לילד להחזיר את הצעצוע (おもちゃ) שהוא הלווה מחבר:
 ともだちにおもちゃを返しさい


יום שבת, 18 בנובמבר 2017

הטיות - פקודה, אל תעשה וקצת סלנג


אל תעשה X

negetive verb   +    でください
 הצורה מנומסת לבקש לא לעשות משהו.

ワインを飲まないでください
בבקשה אל תשתה יין

ワインを飲まないで
 אל תשתה יין (בבקשה) - פחות מנומס

שימו לב שכדי להגיד עם מותר\ אסור לעשות משהו משתמשים בצורת ה て הרגילה של הפועל (פשוט...ככה).

ワインを飲まないでください
בבקשה אל תשתה יין

ワインを飲んではいけません
אסור לשתות יין (לשתות יין...לא ילך)

ワインを飲まなくて働いている
(אני) עובד מבלי לשתות יין


飲まないで שונה מ 飲まなくて. הראשונה היא צורה של "אל תעשה X" והשניה היא צורת ה て
של 飲まない, שבה משתמשים כדי לחבר לפועל אחר כמו שעושים עם צורות て.



ציווי חיובי

זה נחשב דיי לא מנומס, אז תיזהרו :-)

פעלי る
מחליפים את ה る ב ろ

たべる → 食べろ
みる → みろ

פעלי う
מחליפים את תנועת ה U ב E

買う → 買え
飲む → 飲め

פעלים מיוחדים

する → しろ
くる → こい
くれる → くれ (אין לו באמת סיבה להיות פה...)


ציווי בשלילה:

בישביל ציווי שלילה פשוט מוסיפים な בסוף הפועל.


ציווי בצורה מנומסת:

יש צורה מנומסת יותר לצוות, אך זה עדיין ציווי (משהו שלא מנומס בהגדרתו).
בדרך כלל הורים או מורים משתמשים בזה כדי לבקש מהילדים לעשות דברים.

ההטיה של הפועל היא כמו ます, רק שבמקום ます מוסיפים なさい.

食べる → 食べなさい
飲む → 飲みなさい
する → しなさい
くる → きなさい

יש ציווי מנומס שלילי שבו משנים なさい ל なさるな, אבל לדעתי הוא הרבה יותר נדיר.

בדיבור יומיומי, מקצרים את ה なさい ל צריך להזהר לא להתבלבל עם צורת הציווי השלילית ששם פשוט מוסיפים בלי לשנות את הפועל.

דוגמאות:

ワインを飲むな
אל תשתה יין

彼を捕まえろ 
תפוס אותו

これを食べな
תאכל את זה

これを食べるな
אל תאכל את זה



קצת סלאנג

שמדברים בצורה עממית (עד שזה נחשב לסלנג), יש נטיה להחליף את כל ה בסוף ל ארוך (מה!?)
רואים את זה באנימה הרבה, שאומרים ふざけんじゃね.
מאיפה זה מגיע?
ふざける - לצחוק על מישהו, לעשות צחוק ממישהו.
אז יש לנו את המשפט ふざけるのはしないで  שאומר "אל תעשה ממני צחוק" \ "אל תצחק עלי".
הוא מתגלגל בצורה פשוטה ל ふざけるんじゃない.  ומשם ל ~ふざけんじゃねえ.
הוא יכול גם להתקצר ל ふざけんな שבא יותר כפקודה.
דוגמא אחרת מוכרת מאנימה שמשנים את うるさい ל ~うるせえ


מקורות:
tae kim

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

הטיות - הטיית תנאי

יש הרבה דרכים להגיד "אם" ביפנית.
אחת הדרכים זה להשתמש בחלקיק ば, ויחד איתו מגיעות הטיות חדשות לדברים :-)

פעלים:

פעלי る: הופכים את ה る ל れ ומוסיפים ば:
見る → 見れば
食べる → 食べれば

פעלי う: ממירים את התנועה האחרונה לצורת ה え שלה ומוסיפים ば.
いく → いけば
話す → 話せば

פעלים מיוחדים:
くる → くれば
する → すれば


תארים ושמות עצם:

תארי い: מורידים את ה い ומוסיפים ければ
新しい → 新しければ
おいしい → おいしければ

תארי な ושמות עצם: לוקחים את המילה כמו שהיא מוסיפים לה であれば
ある משמעותו להיות, אז であれば זה כמו "אם יהיה" כזה. או \なら
元気 → 元気であれば
先生 → 先生であれば


שלילה:

כל מה שבשלילה ונגמר ב ない הופך להיות תואר מסוג い
אז פשוט ない → なければ
行かない → 行かなければ
のまない → のまなければ

מזה בא הביטוי なければならない שמשמעותו להיות חייב לעשות משהו.
なければ - צורת תנאי של ない
ならない - לא יהיה.
אם לא X לא אהיה, שזה אומר חייב :-)


דוגמאות:

読まなければわかりません
אם לא תקרא, לא תבין

読めばわかります
אם תקרא תבין

天気がよければハイキングにいきます
אם יהיה מזג אוויר טוב נלך ל HIKING

雨なら行きません
אם יהיה גשם לא נלך

であれば散歩しませんか
אם יש לך זמן פנוי (אם עכשיו), נצא להליכה?